בנייה

על-פי הנתונים הרשמיים, תעשיית הבניה אחראית ל- 40% עד 50%, מהגורמים להפרת האיזון האקולוגי, כך מתוך עיתונות בינ”ל ומקומית:

• “כ – 100 ביליון $ של אנרגיה, מתבזבזים מדי שנה בארה”ב ע”י מבנים.”
• “בניינים צורכים 40% מהאנרגיה העולמית וכ- 40% מחומרי הגלם בעולם.”
• “בניינים אחראים ל – 70% מפליטת הגזים, הגורמים להתחממות כדוה”א.”
• “בניינים צורכים 70% מהחשמל המיוצר בארה”ב.”
• “פסולת הבנייה מהווה 40% מסך הפסולת בארה”ב.”

מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ותכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה. גישה זו נועדה להשפיע הן על הדיירים המשתמשים בבתים והן על הקבלנים הבונים אותם, על ידי הקטנת הצריכה של משאבים ושיפור תנאי המגורים בבתים (מתוך ויקיפדיה).

בארץ נעשה מהלך מזורז של משרד השיכון, המשרד לאיכות הסביבה ומכון התקנים, שבסופו יצא תקן לבנייה ירוקה. התקן כולל את כל המרכיבים הרלוונטיים לבנייה ירוקה: אנרגיה, תשתיות, סביבה, אקוסטיקה, וכד. לתקן מספר חלקים לפי סוגי מבנים: מגורים, חינוך, משרדים, בתי חולים ומבני ציבור, כך שלכל סוג מבנים דרישות בהתאם למרכיבים שהוזכרו לעייל. יש לציין שנושא האנרגיה קיבל 40% בהתייחסות לדרישות. כלומר, לחסכון באנרגיה חשיבות עליונה בתקן זה.

בנייה ירוקה היא הסתכלות כוללת על כל תהליך הבנייה, החל משלב התכנון של סביבת המבנה ועד החיים והשימוש במבנה לאורך שנים.
בהתייחס לסביבה, יש לשמור על אחוז מסוים של שטחים ירוקים. במקומות בהם מיושמת בניה ירוקה, תכנון הסביבה הוא כזה, שמאפשר השקיית צמחייה ציבורית ע”י דיירי המבני ב”מים אפורים” – מים ממוחזרים וכד’. בהתייחס למבנה עצמו, משמעות גדולה לגודל ומיקום הפתחים, הצללות, כמו כן לכיווני האוויר, כך שיש משמעות להעמדת המבנה ביחס לרוחות השמים. החומרים מהם מתכננים את המבנה צריכים להיות “ירוקים” בעצמם ועל כך ארחיב בהמשך. כמו-כן מערכות המבנה צריכות להיות חסכוניות, כגון: שימוש במערכת מחזור מים, אנרגיה סולארית.
בתהליך הבנייה עצמו יש להקפיד על שימוש במינימום אנרגיה, על מיעוט בפסולת בניין וכד’.

בבסיסה חשיבה מוקדמת הרואה את כל ששת השלבים במחזור החיים של מוצר בנייה:

שלב 1 – כריית חומרי הגלם, צריך להיות מינימום שימוש במשאבי טבע, הקפדה על כך שחומרי היסוד הנם טבעיים נקיים מקרינה וגזים מזיקים, קרבה מקסימלית למפעל הייצור למניעת שינוע צורך אנרגיה.

שלב 2 – תהליך יצור מוצרי הבנייה, צריך להיות כזה שצורך מינימום אנרגיה ומאפשר מחזור של שיירי חומרי הגלם וניצולם.

שלב 3 – שימוש במוצרי הבנייה באתר הבנייה. חומרי הבנייה צריכים להיות תחליפיים לבטון ופלדה או בעלי משקל נמוך, המאפשרים מינימום שימוש בבטון ופלדה. בטון ופלדה הנם חומרים עתירים בצריכת אנרגיה. כמו כן שימוש במוצרים בעלי משקל נמוך חוסכים את הצורך בשינוע עתיר אנרגיה. על חומרי הבנייה להשאיר אחריהם מינימום שיירים בכדי למנוע הובלת פסולת וזיהום קרקע.

שלב 4 –תפקוד המבנה במהלך החיים בו. בזמן החיים במבנה וכפי שראינו בתקן לבנייה ירוקה, חשיבות מכרעת לכך שמעטפת במבנה תהיה מבודדת היטב למעבר חום וקור (בידוד תרצי), שהרי בידוד ברמה גבוהה, חוסך שימוש באנרגיה לחימום ומיזוג המבנה, מצמצם פליטת CO2, שהוא גורם להתחממות כדוה”א. חומרי הבנייה צריכים להיות כאלו שאינם פולטים קרינה ורעלים ובנוסף עליהם להיות בעלי בידוד לרעש.

שלב 5 – פירוק המבנה לאחר תום השימוש, צריך להיות כזה שצורך מינימום אנרגיה, ולאפשר מיחזור של חומרי הבנייה, עם מינימום פסולת.

שלב 6 – פינוי הפסולת – עדיף מיחזור והובלה מינימלית למניעת צריכת אנרגיה בעבור שינוע.

השימוש במוצרי פוליביד לבניה, עונה על 5, משלב 2 ועד 6, שלבים מתוך 6 השלבים שתוארו. זאת בזכות משקלם הנמוך מאוד של המוצרים, שבכל אורך חיים, אמצעי השינוע מינימליים, ובמקרים בהם נדרש שינוע צורך אנרגיה, כגון, מנוף לנשיאת בלוקי בטון. את מוצרי פוליביד ניתן הקלות יתרה לשאת ביד.
משקל נמוך מוביל בהכרח לבידוד תרמי (בידוד מחום ומקור) מעולה. כך מוצרנו בעוביים נמוכים יחסית, מקנים בידוד תרמי גבוהה בעשרות מונים ממוצרי בנייה אחרים. לדוגמא, במקום בו נדרש איטונג בעובי 10 ס”מ, ניתן להסתפק בפוליסטירן מוקצף בעובי 2 ס”מ. כידוע לכולנו את מוצרנו ניתן למחזר הן בתהליך הייצור והן לאחר השימוש, ואנו עושים זאת.
בנוסף לכל אלו מוצרנו נקיים מקרינה ומחומרים רעילים בעת השימוש בהם.
אנו מציגים את יתרונות מוצרינו בפני לקוחותינו, וזוכים להערכה בקרב הקהלים המקצועיים.